גולד נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.ועדה רפואית לעררים אשר דנה בענינו של המערער בתאריך 19.1.09 קבעה כי לא חלה החמרה במצבו.

על החלטת ועדה רפואית זו הוגש הערעור בתיק שבפנינו.

2.תביעת המערער להכרה בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל כ"פגיעה בעבודה", הוכרה על ידי הנתבע.

בתאריך 23.12.96 נקבעו למערער 19% נכות (10% בגין ליקוי שמיעה ו- 10% בגין טינטון תמידי) על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון.

המערער הגיש בחודש 12.03 תביעה להחמרת מצב.

3.ועדה רפואית לעררים אשר דנה בערעורו של המערער בהתייחס להחמרת מצבו, קבעה בתאריך 25.5.05 כי לא חלה החמרה במצבו.

המערער ערער על כך לבית הדין (תיק בל 2889/05) ובפסק הדין אשר ניתן על ידי כב' השופט קוגן הוחזר ענינו של המערער לועדה רפואית לעררים.

הועדה הרפואית לעררים התכנסה פעם נוספת לדון בענינו של המערער בתאריך 22.8.06 וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו.

4.המערער הגיש פעם נוספת תביעה להחמרת מצב בגין החמרה נוספת בשמיעתו וזאת בתאריך 2.12.07, בצירוף אישור על החמרת מצב בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956.

ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה בתאריך 29.6.08 כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.

על החלטה זו הגיש המערער ערעור לוועדה רפואית לעררים.

הועדה הרפואית לעררים התכנסה ב- 5.10.08 וביקשה כי המערער יבצע בדיקת ברה וציינה כי עם קבלת המבוקש יסוכם הדיון בהעדרו.

המערער ביצע בדיקת ברה ב- 16.11.08, אלא שהבדיקה נעשתה על ידי ד"ר בן דוד שהיה חבר הועדה שביקשה כי הוא יבצע את הבדיקה ועל כן ב"כ המערער ביקשה לפסול את הועדה שדנה בענינו, כי לא יתכן שרופא בועדה יקבע בהחלטה שהוא יבצע את הבדיקה על ידו או במוסד שבו הוא עובד, והמשיב נעתר לבקשה תוך זימון המערער לועדה רפואית לעררים בהרכב אחר.

5.בתאריך 19.1.09 התכנסה ועדה רפואית לעררים בהרכב אחר שכלל את ד"ר שצ'ופק כמומחה בתחום א.א.ג.

הועדה קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.

הועדה בסעיף הנימוקים ציינה:

"בפני הועדה אישור רשמי ממקום עבודתו של הנפגע בו מצויין במפורש שמזה 4 שנים עבודתו ללא רעש."

הועדה ציינה כי המדובר במסמך מ- 13.12.07 ואישור ההחמרה הינו מחודש 8.07, ולכן לאחר הפסקת העבודה בחשיפה לרעש אי אפשר לייחס את ההחמרה לתנאי העבודה.

הועדה הסתמכה על הנתון על פיו משנת 2003 המערער אינו חשוף יותר לרעש מזיק.